עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון

שיחה קסומה

03/09/2019 02:00
amelie
מרגיש לי ששיחה קסומה זה תיאור קיטשי מדי למה שהתרחש היום, אבל אני לא מוצאת כותרת אחרת ואני להוטה לכתוב.
מה שהיה היום היה לא פחות מנשגב. הגענו לרמות של הבנה וכבוד וכנות שנעדרות משיחות רגילות. חדרנו את עמקי המגננות, חדרנו פנימה ללבבות.
גיליתי דברים על סבתא, דברים שלא ידעתי ודברים ששופכים אור אבל גם מכאיבים ומעציבים ומכעיסים.. על החיים שהיו לה, על מה גרם לה לחלות.
מה המקור לכל זה, את זה לדעתי גם אמא גילתה לעצמה. פתאום ברגע נדיר של כנות ושיתוף היא סיפרה לי בדיוק את מה שלא אמרה לאף אחד אף פעם - הקנאה בה. זה מה שגרם לדעתה לכעס להתפרץ, לניכור, ואז לסרטן של סבתא.
הדינמיקה העדינה בין אחיות, גם עליה למדתי. היסטוריה שלא הייתי מודעת אליה.
אחכ המשכנו אלי, אבל ממקום רגיש יותר וקשוב. ממקום שבאמת ובתמים נותן לי את הזכות להרגיש רגשות לא פופולריים עם האחים שלי.
אמרתי לאמא - הנה את זוכה לאוזן אובייקטיבית, אבל אני לא זוכה לזה כי את מעורבת. והיא הבינה באותו רגע, וגם אני הבנתי למה התכוונתי. הייתה בינינו כנות יפה ונדירה, ואני יוצאת ממנה כל כך מרוממת, אני מרגישה שהייתי עדה לקסם.
סך הכל דיברנו כמה שעות.. מ9 וחצי בערך עד 1 ורבע בלילה. 
ויכולנו להמשיך אבל כבר לא, בגלל השעה.
דיברנו על יוזמות חדשות שלי, דיברנו על איך לפתח אותן.
היה ממש מעניין, ונגמר בנקודה טובה ומתוקה עם רצון לעוד (מה שהופך אותה לכל כך מתוקה).
ואני יושבת עם עצמי וחושבת - מה מיוחד בעצם? למה אני כל כך נפעמת? הרי אמא ואני מדברות שנים, מדברות שיחות ארוכות, כנות, פתוחות, מספרות, משתפות. תמיד. אבל משהו בדיבור על סבתא, על ההיסטוריה שלא ידעתי, על הכאב של אמא, ואז על הכאב שלי.
מתן התוקף לשתינו על ידי שתינו. 
משהו היה ספונטני ואם זאת - הזמן הנכון במקום הנכון. זה אפשר מן שיחה כזאת שלמרות שעל פני השטח דומה לאלפי השיחות האחרות שניהלנו, היא החזיקה משהו מיוחד מאוד ויוצא דופן.
משהו שאני מרגישה שאני חייבת לתעד.
איזה ברמת מזל אני. תודה אלוהים על השיחה הזאת. איזה כיף לי להיות הבת של אמא שלי.
edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: