עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון

משהו קטן שמתאר כל יום בחיי

28/10/2018 23:53
amelie
מי עוררה בי את ההשראה. אולי זה מה שמשאיר אותה בחיי .. שהיא מעוררת בי השראה. כי למען האמת היא לא נותנת לי עוד' משהו. היא רק לוקחת, ואז כשצריכה לתת היא נעלמת. זה מפריע לי זמן מה אבל סביב היומולדת זה תמיד יותר חזק מתמיד.
אבל את ההשראה אי אפשר לקחת ממנה. 
היא עוררה בי השראה לכתוב משהו כל יום.. אבל זה לא כמו שלושת הדברים הטובים שקרו לי היום.. יותר בסגנון של מה היה היום, מה היום סימל, איזו התרחשות הייתה בו שהיא משמעותית להמשך חיי, ששווה היזכרות.
ואני חושבת שזה מאוד חשוב כי בכל יום יש בעצם משהו כזה, לפחות בכל הימים האחרונים שהמחשבה לכתוב עלתה בראשי, אבל אז נזכרתי שהמחשב באוטו או בסלון ואני מדי עייפה או משהו. 
אז עכשיו אכתוב על היום ואולי על התקופה האחרונה שהייתה אחת העמוסות, אם לא העמוסה בחיי!
אז בצורה יחסית אופיינית לי לקחתי על עצמי יותר מדי. 
מלבד העבודה שלי (שבה אני עובדת בהיקף של 80% משרה), והתואר השני שלי (שאת הסמסטר האחרון סיימתי לאחרונה, ואני צריכה להשלים את התזה ועוד קורסי שפות), והעסק שלי שבו אני מחלטרת מפעם לפעם כשמזדמנת לי לקוחה, לקחתי על עצמי גם להפיק את היריד מעצבים השנתי של העמותה בה עבדתי לפני שנה וחצי באופן זמני, גם ביריד השנתי. לתומי חשבתי לי שאם אחלק 186 שעות סך הכל ל-3 חודשים אצליח להשתלט על העבודה בצורה מתונה ויעילה. למעשה לא לקחתי בחשבון שבחודש החגים כמעט ולא אעבוד, ואתרכז בעיקר ביומולדת 70 של אבא ובהשלמה של העבודות לסמסטר האחרון של התואר, ואצטרך להשלים את כל הפער שנוצר מיד אחרי החגים ועד היריד.
היריד הסתיים אתמול, אחרי חודש עמוס, מלא אנדרנלין, בו עבדתי ממש כל יום. 
השוויתי את הסיטואציה שבה יש לי שתי עבודות (ועסק, ותואר) לזה שיש לי בעל ומאהב. אני לא רוצה שהבעל ידע על המאהב אז אני משקרת שאני מתנדבת ולא מועסקת בפועל (מה שהופך את הכל למאוד רומנטי ותמים), ותכלס תכלס.. גם המאהב לא כזה אוהב לשמוע שיש לי בעל. אז כשאני איתו אני צריכה לעשות כאילו הוא היחידי שמעניין או מעסיק אותי.
אז בשעה טובה נפטרתי מהמאהב שלי. שלום וביי.
להפיק היה ממש רכבת הרים. עבדתי כל כך קשה שלא ישנתי טוב, נעתי בין נחת ללחץ, בין סיפוק לאכזבה כל כך הרבה פעמים בחודש האחרון, שעכשיו כשזה נגמר אני לא יודעת איך לאכול את זה.
יש לי עבודה מרכזית אחת, וחלטורה. אני לא צריכה להסתיר עוד מאף אחד כלום.
איזו הקלה.
יתרון גדול היה לקיים את היריד שבוע אחרי יומולדת 29, שבטח הייתה מלאה בחשבון נפש מייסר אם לא היה לי כל כך הרבה דברים יותר חשובים לדאוג לגביהם.. כך שיצא נהדר.
אז מה היום היה?
היום קמתי מוקדם, אחרי סופ"ש של עבודה רצופה ומעט שינה, כאבי גב וידיים ורגליים, לא שתיתי או אכלתי מסודר.. ונסעתי לקבל את פני המובילים של הסטנדים של הבגדים במחסן. הייתי אמורה לעשות את זה בעצמי, וקיבלתי מהמנהלת שלי את המספר של המוביל. אבל כשהגעתי אחרי שגירדתי את עצמי מהמיטה, ראיתי שהמנהלת שלי שם. היא לא ראתה אותי ונסעה.. לא הרימה טלפון, לא אמרה מילה.
חשבתי לעצמי כמה אפשר ללמוד על איך בן אדם תופס אותך לפי הדברים הקטנים שקורים באינטראקציה ביניכם.. 
כמה המעשה הקטן הזה שלה, שבכלל לא ייחסה לו חשיבות, מראה איך היא לא סופרת אותי. כמה היא מזלזלת בזמן ובמאמץ שלי.
יום לפני היריד היא גם התנהגה אלי בצורה לא יפה שפגעה בי. אבל אני לא במקום שסופג יותר את המילים הרעות ומכפיל אותן, אני במקום כזה שאני יודעת שזה לא קשור אלי אישית, שזה הנרטיב שלה שהיא משליכה על הסיטואציה, שאני בסדר. 
אז היום, אחרי שהיא לא טרחה לחסוך לי את המאמץ אחרי סופ"ש קשה מאוד, חשבתי לעצמי יחד עם אמא, בעודי מסתובבת לי בגן מאיר, כמה התהליך חשוב לי. הוא חשוב לי יותר מהכסף, יותר מהניסיון לרזומה, הוא חשוב לי כמו להצליח. הרי ביריד הצלחנו. עברנו את היעד הכספי בצורה מרגיעה ומשמחת והכתרנו את היריד כהצלחה! ועדיין - אני מסיימת את היריד ברגשות מעורבים..
אני לא מפסיקה לחשוב על מה היה קורה אם לא היינו מצליחים.. המנהלות היו משליכות את זה עלי?
רחשי האהבה שגילו כלפי אחרי שהבנו שנגיע ליעד לא היו קיימים לולא זה.
אהבה התלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה. 
ואם התהליך לא נעים לי, ולא בגלל העבודה או בגלל לחצים שאני חווה, אלא בגלל לחצים ואוירה מקולקלת מצד המנהלות שלי, שגורמות לי להרגיש שאני לא מספיקה, אז למה בעצם לעבור את התהליך הזה?
למה להשתתף בזה שוב?
אני רק יודעת שאצטרך לדבר איתן על האוירה, ועל החשיבות שלה.
וזהו. אני עייפה נורא.
יום ראשון של חורף...
(היום הזזנו את השעון אחורה).

אני מקווה ומתפללת שהשנה תהיה אפילו טובה מקודמתה! שהשנה אצלח דברים מדהימים ואקח את עצמי למחוזות שרק חלמתי עליהם. אמן !
IM AL
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: